המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, הגוף שכותב ומנהל את הבחינה הפסיכומטרית, פרסם בעצמו מחקר שבודק שאלה שכל מי שהתלבט אם לשלם על קורס הכנה שאל את עצמו: זה באמת עוזר?
בשורה התחתונה
בבחינה הראשונה, אצל מי שניגש בלי עבר ובלי ציון קודם, קורס הכנה מסחרי כמעט לא משנה - מדובר על כ-6 נק׳ בממוצע. כן, קראתם נכון. אצל נבחני עברית לא נמצא קשר מובהק בכלל בין השתתפות בקורס לבין הציון. אצל נבחני ערבית נמצא הבדל קטן, כ־10 נקודות בממוצע. הרקע של הנבחן (השכלת הורים, מצב כלכלי) מסביר את הציון הרבה יותר מאיזו שיטת הכנה נבחרה.
כשבודקים מי שניגש שוב במטרה לשפר, התמונה משתנה: אצל נבחני עברית, קורס הכנה תרם בממוצע כ־15 נקודות מעבר להכנה עצמית, לעומת רק כ־6 נקודות תרומה לפני הבחינה הראשונה. עדיין לא משמעותי סטטיסטית.
למה זה קורה
בפעם הראשונה, רוב התלמידים בבלבלה רצינית לגבי אופי הלמידה. ואם זה לא מספיק, קורס מסחרי - מאורגן ומושקע ככל שיהיה - מלמד את כולם את אותו דבר, בלי להתייחס לפרופיל של כל תלמיד בכיתה. בעיניי, זה לא בגלל רשלנות פדגוגית, אלא שיקולים כלכליים.
אם תלמיד ניגש לשפר, לו - לא למורה - עשוי להיות מושג לגבי מה מעכב אותו. אם יחליט לעבור קורס חוזר, יש סיכוי שיברור בין מה רלוונטי לו ומה פחות, אבל בכל מקרה ייחשף לאותם התכנים. זו הסיבה, בעיניי לפחות, לכאלו שניגשים שוב ושוב ונשארים על אותו הציון. הבעיה לאו דווקא התכנים שמועברים, אלא הפוקוס ששמים עליהם.
למה זה שונה מבחינות בגרות
בגרות היא מבחן ידע לכל דבר: אם למדת את החומר, יש לך מספיק זמן לפתור, ואתה תצליח. הפסיכומטרי הפוך לגמרי. רוב הנבחנים יודעים לפתור את רוב השאלות — הבעיה היא שאין להם מספיק זמן לעשות את זה. מה שנבדק הוא לא "האם אתה יודע", אלא "עד כמה מהר ומדויק אתה מזהה דפוס", וזה משהו שבונים רק דרך המון תרגול ממוקד, לא עוד שאלות או עוד סרטונים.
בקיצור
המורה שלך יכול להיות עם 80 שנות ניסיון של הוראת פסיכומטרי – הוא לא חוזר איתך הביתה ומוודא שאתה מתרגל נכון, ולאחר מכן, שיישמת את מה שהיה ללמוד. יכולים להיות לך ספרים עם אלפי שאלות מגה איכותיות, עם ההסברים הכי מפורטים - ״רק לפתור״ אותן בצורה אוטומטית לא יבטיח ביצועים אחרים בבחינה עצמה. ובעיניי, זו הסיבה שכל כך הרבה תלמידים מוכשרים נופלים בין הכיסאות בבחינה ובהכנה אליה.